יישום של גישת נלפ לילדים עשוי להיות משמעותי ביותר עבור כל ילד. ככלל, ללמד ילדים בגיל צעיר את הכלים של נלפ פירושו להעניק להם את היכולת להתחבר לכוח הפנימי שלהם, ולאפשר להם למקסם את התוצאות בכל הקשר ובכל תחום בחיים. ילדים שמפנימים רעיונות אלו בגיל צעיר יגדלו להיות מבוגרים שיודעים לנהל את חייהם בצורה יעילה יותר ופתוחים ליותר אפשרויות בעתיד.
על ידי חיבור לכוחות הקיימים בהם, גם הילדים שלכם יוכלו להגיע לכל מקום שיבחרו. ותחשבו' אילו אפשרויות נפתחות בפניהם כשהם מחוברים לכוחות הטמונים בתוכם ומיישמים אותם בפועל.
איך עושים את זה הלכה למעשה? איך מיישמים את הטכניקות שמופיעות בספרי "סביבון נסים ונפלאות" בחיי הילדים שלכם? זהו נושא הפוסט שלפניכם. מוזמנים לקרוא, ליישם, ליהנות ולשתף.
נלפ הוא אוסף של מחקרים, גישות, חוקים, תהליכים ורעיונות שמטרתם לחבר אנשים לכוחות וליכולות הקיימים בתוכם, ולאפשר להם להתקדם ולהשיג את מטרותיהם בדרך המהירה והיעילה ביותר, בכל תחום והקשר בחיים.
בהתאם לגישה זו, ילדים אינם "שבורים" ואין צורך "לתקן" אותם. הם זקוקים להכוונה שתסייע להם למצוא את הכיוון שבו ירצו ללכת. התפקיד שלנו הוא לעזור להם להיפתח לכוחות שקיימים בתוכם מלכתחילה, ולאפשר להם לעשות את השינוי הנכון.
לצורך כך, במסגרת ה- נלפ אנחנו נלמד אותם אסטרטגיות פעולה שישפיעו לטובה על חייהם ויאפשרו להם להשיג את המטרות שהם רוצים להשיג, בכל תחום בחיים.
נלפ לילדים: הטכניקות בספר "סביבון נסים ונפלאות"
הספר שקראתם משלב 3 טכניקות נלפ קלות ויעילות ליישום, שמעניקות לילדים כלים ותובנות לשנות את הגישה שלהם לכאב פיזי, לפחד מחושך ולהתמודדות עם מצבים מתסכלים ותחושת חוסר מסוגלות.
אבל… כדי שזה יצליח, חשוב שגם אתם, המבוגרים, תזרמו עם הגישה, תאמינו ביכולתה לחולל שינוי, ותשדרו את האמונה הזו גם לילדיכם.
נלפ לילדים: פציעה פיזית
בספר, אחד הילדים נופל ונפצע. כדי לעזור לו להתמודד עם הכאב ולהקל אותו, מבקש ממנו הסביבון לתאר את הכאב באמצעות צבע, צורה וקול.
למה זה חשוב? כי כשהילד מדמיין את הכאב כחפץ מוחשי (שעון) בצבע מסוים (אדום) שמשמיע קול (טיק-טק), הכאב הופך לישות בפני עצמה שהמוח יכול להרחיק אותה מהילד ובכך להקל את תחושת הכאב הפיזית שלו.
כדי להעצים את אפקט ההרחקה, חוזר הסביבון על התיאור המוחשי של הכאב, ומציע לילד לתלות את השעון על קיר בחדר מרוחק – ובכך להרחיק ולהחליש עוד יותר את תחושת הכאב שהשעון מייצג.
בנוסף, הוא מלווה את ההצעה בהסבר משכנע, לפיו השעון שמייצג את הכאב של הילד – יוכל להביא תועלת למישהי אחרת. וגם זה חשוב, ראשית, מפני שככל שהחפץ שמייצג את הכאב יהיה מוחשי ואמיתי יותר – כך יהיה קל יותר למוח להאמין לשינוי ולהגיב להרחקה של הכאב שמדומיין דרך אותו החפץ (השעון). ולא פחות חשוב מכך, ככל שהכאב המורחק מביא תועלת למישהו אחר – כך קל למוח לזרום עם ההרחקה ולשתף פעולה.
(קוריוז: אחת ממתאמנות ה- NLP שלי סבלה מכאב גב בכל פעם שהייתה עולה על הטרדמיל להליכה. בבירור שערכתי, תיארה את הכאב כמו מזרקת מים שמתפרצת בזמן הפעילות. הצעתי לה למצוא למזרקת המים מקום שבו היא תוכל להביא תועלת ולדמיין שהיא מעבירה אותה לשם. היא בחרה להעביר אותה לאפריקה, כדי להועיל לחקלאות ולשפר את תזונת התושבים. כעבור זמן קצר… נעלם הכאב כלא היה… לאחר תקופה, כשדיברנו על הנושא, אפילו לא זכרה שאי פעם היו לה כאבי גב…).
הייצוג של חווית הכאב באמצעות החושים, דרך הפיכת הכאב האבסטרקטי לחפץ מוחשי, שיש לו הגדרה ברורה, צבע וקול, והשימוש בהרחקת החפץ המדומיין כדרך להחליש את חוויית הכאב ולהפחית אותו – מתבססים על אחת מהנחות היסוד של ה-NLP, לפיה "האנרגיה זורמת לכיוון שאליו מופנית תשומת הלב" (Energy flows where focus goes).
ככל שאנחנו מתמקדים במשהו – כך הנוכחות שלו במודעות שלנו גדלה ומתרחבת. המיקוד שלנו בסביבה ובמציאות החיצונית שסביבנו נעשה באמצעות החושים (Modalities). אך בעוד שהיכולת שלנו להשתמש בחושים שלנו היא יכולת מולדת, היכולת שלנו לכוון את החושים ולתכנת אותם ליצירת החוויה הרצויה לנו – היא יכולת נרכשת, והיא מתבצעת דרך תת החושים (Sub-modalities).
למשל:
- תפיסת המציאות שלנו דרך חוש הראייה – תושפע מהמיקום, הצבע, המרחק ועוד
- תפיסת המציאות שלנו דרך חוש השמיעה – תושפע מהווליום, הקצב, המיקום ועוד
- תפיסת המציאות שלנו דרך חוש המישוש – תושפע מהטמפרטורה, הגודל, המרקם ועוד
- וכולן ביחד יושפעו מהחיבור (אסוציאציה) או הניתוק (דיסוציאציה) מאיתנו ומהחוויה הסובייקטיבית שלנו.
האם אתם שמים לב איך השימוש בתת החושים בא לידי ביטוי בהגדרת הכאב של הילד דרך חפץ חיצוני, בעל מראה מוגדר, צבע וקול, והעברה שלו בדמיון למקום מרוחק, כדי להרחיק אותו מהילד ולהקטין את עוצמת הכאב שהוא חש? השימוש בתת החושים משנה את החוויה הריגשית ומאפשר לילד בסיפור ליצור את השינוי הרצוי גם בייצוג הפנימי של הכאב.
נלפ לילדים: חשש מחושך
הנחת היסוד הראשונה של ה-נלפ אומרת ש"המפה אינה השטח". פירושו של דבר הוא שלכל אדם (ולכל ילד) יש ייצוג שונה של המציאות שבא לידי ביטוי במערכת האמונות, הערכים והעקרונות שדרכם הוא רואה את העולם. המטאפורה של המפה נועדה להזכיר לנו שאין באמת מציאות אחת אובייקטיבית שנכונה לכולם, אלא שכל אחד רואה את המציאות שהוא רואה בדרך הסובייקטיבית האישית שלו.
לענייננו, גם אם אנחנו, כמבוגרים, משוכנעים שאין שום רע בחושך ושאין שום סיבה לחשוש ממנו, גישת ה-נלפ מזמינה אותנו קודם כל לכבד את מפת העולם של הילד, ולהבין שהאופן שהוא חווה את החושך מעורר בו פחדים וחששות. ואז, ללא שיפוטיות או ביקורת ומתוך הבנה שאין נכון או לא נכון, להציע לילד אופציות נוספות לבחון את המציאות, אופציות שיאפשרו לו להרחיב את מפת העולם שלו כדי לראות את הדברים בצורה שתהיה יעילה יותר עבורו.
בסיפור, הילדים פוחדים מהחושך, ולמרות שהם מתחבאים מחת לשמיכות הם לא מצליחים להרגיע את החשש ולהירדם. הסביבון אינו שופט ואינו מבקר, אלא מציע להם שלוש טכניקות שיאפשרו להם להרחיב את נקודת המבט על החושך, ולהתייחס אליו בצורה שונה כדי להפחית או להפיג את החשש.
ראשית, הוא משתמש בטכניקה שמבוססת על שימוש בתת החושים כדי לשנות את חוויית החושך של הילדים דרך התייחסות לחושך כאל צבע. הוא מציע להם להחליף את הצבע השחור (שככל הנראה מפחיד אותם) בצבע אחר – שמתחבר בתודעתם למצבים אחרים ולהקשרים אחרים שמעוררים בהם רגשות חיוביים כמו אהבה, שמחה ורוגע.
כדי לעזור להם לחזק את השינוי ולאמץ ייצוג פנימי חיובי כלפי החשש מהחושך, מסביר הסביבון לילדים שתחושת הפחד היא בעצם "מתנה" מהתת מודע שלהם, שתפקידה להגן עליהם מסכנות. ואז, כדי לחזק את יכולת ההתמודדות שלהם עם החשש, הוא מציע להם להשתמש בטכניקה של דמיון מודרך כדי להחזיר את השליטה במצב לידיהם: לדמיין איך הם נושמים את הפחד פנימה, ואז נושפים אותו החוצה בעוצמה, ומתמלאים בכוחות שיחזקו אותם ויאפשרו להם לראות את העולם מנקודת מבט שונה ומעצימה.
חשוב לשים לב לכך שלאורך כל הדרך, הסביבון אינו שופט ואינו מעביר ביקורת על תחושת החשש, אלא זורם עם הילדים והדובון, ורק מצייד אותם ברעיונות ובכלים שיעזרו להם לשנות את נקודת המבט, להרחיב את המפה ולהתמודד עם החשש בדרך יעילה יותר.
נלפ לילדים: תסכול ותחושת מסוגלות
הילדים מחליטים לבנות מגדל מקוביות (stacking blocks), אבל כשהמגדל מתמוטט – הם מגיבים בתסכול רב ומביעים חוסר אמונה ביכולתם להצליח במשימה. הסביבון מצליח לסדוק את תפיסת חוסר המסוגלות של הילדים בעזרת שאלות מנחות, שמובילות אותם להיזכר בפעמים שבהם דווקא כן הצליחו לבנות מגדל גבוה, ואפילו בהצלחה מרובה. ואחרי שהצליח לסדוק את חומת התסכול, הוא מצייד אותם בטכניקה שמאפשרת להם להתחבר אל הדברים שאיפשרו להם להצליח בעבר, מחד, ואל תמונת ההצלחה העתידית של המגדל שהם עומדים לבנות עכשיו, מאידך, ולבנות מגדל גבוה-גבוה שחוצה אפילו את העננים…
תפיסת מסוגלות עצמית פירושה האמונה ביכולתנו לבצע משימות ולהתמודד איתן בהצלחה. האמונה במסוגלות העצמית משפיעה הן על המוטיבציה והן על ההישגים, הלכה למעשה. תפיסת מסוגלות עצמית גבוהה – משפרת את הסבירות להצליח במשימה, ולהיפך. תפיסת מסוגלות נמוכה – מקשה עלינו לגייס את המשאבים הדרושים, ממקדת את המחשבה במכשולים ובקשיים האפשריים (האנרגיה זורמת לכיוון שאליו מופנית תשומת הלב, זוכרים?), וכתוצאה מכך פוחתים בהתאמה גם סיכויי ההצלחה לביצוע המשימה הרצויה.
תפיסת המסוגלות העצמית מושפעת מכמה וכמה גורמים, בהם עידוד חיצוני וחוויית הצלחה בביצוע משימות קודמות. הנחת יסוד נוספת של ה-NLP קובעת ש"אין כישלון. יש רק משוב ולמידה". במלים אחרות, כל התנסות, תרגול ועשייה מקדמים אותנו לעבר התוצאה הרצויה (Practice makes perfect).
המפתח החשוב והראשון להצלחה הוא יצירה של outcome ברורה ומדויקת, ולא רק במילים, אלא על ידי יצירת מיצג פנימי רב-חושי של המצב הרצוי, בדגש על ניסוח בלשון הווה: מה בדיוק אני רוצה. איך זה נראה. מה אנחנו שומעים כשזה קורה? מה אנחנו רואים? מה אנחנו מרגישים? מה אומרים לנו? מה קורה סביבנו? וכל מידע אחר שמחזק את תחושת הוודאות של ה- outcome שאנחנו בונים בעיני רוחנו.
המיצג המנטלי של האאוטקאם מביא את העתיד אל ההווה ובכך הופך את השינוי או את הסיטואציה הרצויה לחוויה ממשית שמתרחשת כאן ועכשיו. כך, ברגע שאנחנו בונים את תחושת הוודאות במוח על ידי יצירת אאוטקאם בנוי כהלכה, ומאפשרים לעצמנו להיכנס לתוכו ולהרגיש אותו קורה כאן ועכשיו – תת המודע שלנו נכנס לפעולה ממש כמו טיל מונחה שמתביית על המטרה, מתכוונן אליה ומניע אותנו להשגתה בכל דרך.
וזה בדיוק מה שעושה הסביבון, שמוביל את הילדים בעזרת שאלות מנחות ליצירת מיצג הצלחה של מגדל יציב ומרשים. תחילה הוא מוביל אותם להיזכר ולהפעיל שוב את המשאבים שאיפשרו להם להצליח בעבר. אחר כך הוא מפעיל טכניקה של דמיון מודרך, שמאפשרת להם למנף את הנשימה כמטאפורה לחיזוק המיומנויות והיכולות שלהם לבנות את המגדל בהצלחה. ולבסוף, הוא מחזק את האאוטקאם של בניית המגדל דרך יצירת חוויית ההצלחה העתידית בלשון הווה, מנחה אותם כיצד להיזכר בתחושה הנפלאה של ההצלחה, ומוביל אותם להשגתה, הלכה למעשה.
בשורה התחתונה
השימוש ב-נלפ עבור ילדים יכול להיות משמעותי עבור כל ילד. ללמד ילדים צעירים את הכלים של ה- נלפ פירושו ללמד אותם להתחבר לכוח הפנימי שלהם ולאפשר להם למקסם את תוצאותיהם בכל תחום. מי שמאמצים את הכלים האלו בגיל צעיר, יגדלו להיות מבוגרים שמנהלים את חייהם בצורה יעילה יותר ופתוחים לאפשרויות רבות יותר בעתיד.
כפי שיכולתם ללמוד מהמאמר, כשהסביבון מלמד את הילדים לשקול גישה שונה לבעיותיהם, בין אם זה כאב, פחד מהחושך, או תסכול – שינוי הגישה מביא אתו שינוי בתגובה, שמובילה לתוצאות טובות יותר ולפתרון פשוט, קל וכמעט מיידי.
סביבון נסים ונפלאות – סיפור קסום עם טכניקות מועילות לילדים
הטכניקות הקלות אך החכמות של נלפ לילדים נמצאות בלב הסיפור הקסום הזה על סביבון שמסרב להסתובב בחנוכה ודורש להיות עם הילדים לאורך כל השנה, כמו כל הצעצועים האחרים, כדי שיוכל להעצים אותם בדרכו המיוחדת.
זהו הספר הראשון בסדרה החדשה שלי, "הגיבורים הקטנים לאורך השנה", שמעניקה לקוראים צעירים בני 3-8 הצצה לכישורי חיים ולמיומנויות רגשיות וחברתיות חיוניות, בשילוב נגיעה קלילה באווירת חגי השנה השונים – באמצעות איורים בהירים, חריזה שובת לב וזרימה קצבית שמותאמת במיוחד לקריאה משותפת לפני השינה.
נלפ לילדים: עכשיו תורכם
נהניתם מהספר? סרקו את קוד הביקורת שבעמוד האחרון ושתפו את השמחה!
קיבלתם את המאמר מחבר, ואתם רוצים לחזק את היכולת של ילדיכם להתמודד בהצלחה עם אתגרים?
לחצו על הקישור הוורוד עכשיו ורכשו עבורם את הספר "סביבון נסים ונפלאות" – סיפור על התמודדות עם אתגרים, התמודדות עם פחד, תסכול וכאב, והכוח לחולל שינוי, לחנוכה ולכל השנה.
